דרשה ליום המאבק הבינ"ל בגזענות
השבוע לפני 46 שנה, ב 21 למרץ 1960 בעיירה שרפוויל שבדרום אפריקה פתחה המשטרה באש על קבוצת אנשים שהפגינו כנגד חוקת האפרטהייד. מהירי נהרגו 69 מפגינים. ארגון האומות המאוחדות הכריז בעקבות זאת על ה- 21 למרץ כיום המאבק הבינלאומי באפליה גזעית וקרא לקהילה הבינלאומית לציין את היום הזה בכדי לזכור את הטרגדיה ובכדי לפעול לביעור האפליה והגזענות בכל מקום בו הם נמצאים. ה- 21 למרץ הוא גם היממה שבה היום והלילה שווים באורכם ולכן אין ספק שזהו היום המתאים ביותר בשנה להתחייב בו כלפי שוויון ערך האדם.
המשנה במסכת סנהדרין מלמדת אותנו על המנהג להזהיר את העדים במשפט העוסק בדיני נפשות. היזהרו בעדותכם, אומרים הדיינים לעדים. היו יודעים שלא כדיני ממונות דיני נפשות. דיני ממונות, אדם נותן ממונו ומתכפר לו. דיני נפשות – דמו ודם זרעיותיו, צאצאיו, תלויים בו עד סוף העולם . לפיכך, ממשיכה המשנה , נברא אדם יחידי בעולם. ללמדך שכל המאבד נפש אחת , כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת, כאילו קיים עולם מלא. (סנהדרין ד,ה).
כותב אמיר גוטפרוינד בספרו "שואה שלנו" : "אני חושב על כל מי שהוא להורג מול עיני במחנות הריכוז, כל אותם אלמונים מקצה השורה, שהוצאו כדי שכלב יטרוף את בשרם, כדי שיצליפו בהם עד מוות. הרי בעיני עצמם היו עולם ומלואו, בעיני עצמם הכילו את כל נס ישועתם. בוודאי חשבו בפלצות "מוציאים אותי, ישמור השם", וקיוו לחיים, לעוד נס, הביטו בנו, אטומי המבט, אולי מאיתנו הישועה. עד הרגע האחרון קיוו, ופרפרו בגסיסה, בזיכרונות, ולא יכלו לשער עולם בלעדיהם. מבין , לא יכלו לשער עולם בלעדיהם". (עמ' 294-295).
כל אדם נושא בתוכו את נס ישועתו, ומקרה כל האדם אחד הוא. כמוני כמוך. כאבי הוא כאבך. כאשר אנו שומעים סיפורים מעין אלו, או רואים תצלומים ותוכניות על הזוועות שביצעו הנאצים, אנו חשים פחד רב. אולי עולה בנו רצון לומר : הרי זה הם שביצעו זאת, אנחנו היינו הקורבן לגזענות שלהם. אבל, בנסיבות חיים אחרות, אילו היינו שם, אולי היינו עושים דברים דומים, או אולי היינו מוגי לב בכדי לעצור זאת, כפי שאירע לרבים. האמת שהשואה מלמדת אותנו היא אמת אנושית. הגזענות, ומעשי הפשע הנלווים אליה, הינן אפשרות שבני אדם עלולים לבחור בה. אמת נוספת היא הסבל – השינאה מזינה מעגלים של סבל אנושי.
החוקר א"א אורבאך מתאר את גלגולי הנוסח המאוחרים שהביאו לעיוות המצוי, האומר: "כל המציל נפש אחת בישראל, כאילו הציל עולם מלא". הוא אומר: מהמחקר עולה שהנוסח הראשוני של כתבי היד הוא הנוסח האוניברסלי, וקריאת המשנה בשלמותה תומכת אף היא בנוסח זה, מכיוון שהביטוי הוא תוצאה של המסקנה שלפיה אדם הראשון- אבי האנושות כולה – נברא יחידי. לכן כל אדם באשר הוא שקול כנגד עולם מלא. ("כל המקיים נפש אחת...בספרו "עולמם של חכמים")
נחפשה דרכנו ונחקורה – יותר מדי פעמים בעולמה של היהדות מרימה הגזענות, המפלה בין דם לדם את ראשה המכוער. תחילתה של הגזענות כאן, באמירה התמימה הזאת, המפלה בין האדם מישראל ובין האדם באשר הוא אדם.
אין ספק, יש לי יחס מיוחד, ורגש של קרבה מיוחדת כלפי בני עמי. אני חולק עימם זיכרונות ותקוות. אני מחויב לשרת את עמי בבחירותיי האישיות והמקצועיות. אך אין בכך לגרוע במאומה מחובתי כלפי משפחת האדם. עולם הנשלט על ידי פחד ושנאת הזר, הוא עולם השבוי בקליפות, הוא עולם ששולט בו הסטרא אחרא. כשם שהטומאה נדבקת אל הקודשים, כך הגזענות נדבקת אל הדת. לא הייתה תופעה בתולדות האנושות כמו הדת, שכוונותיה כה נאצלות, ומעשי ידיה כה מגואלים בדם. האחריות לכך מוטלת עלינו, המנהיגות הדתית. יש לומר זאת כך שהדבר ישמע מקצה אחד של העולם עד לקצה השני – כאשר הדת מטיפה לשינאה, שולט בה הסטרא אחרא, והרי היא הופכת לביטוי של נוכחות העמלק בעולם. כאשר הדת מטפחת את פני האדם של האלוה, מעודדת חמלה ועושה משפט וצדק, הרי היא ממלאת את חובתה כלפי גאולתו של העולם.
כתב ליאו באק :
"יסוד היסודות הוא האמון באדם, יראת הכבוד כלפי חירותו וצו היצירה הכרוך בה, הביטחון שמעל לכל אי שיוויון טבוע כושר עשיית הטוב בנפשו של כל אדם והחובה המוסרית תובעת מכולם, מחברת את כולם, מזקיקה את כולם זה לזה. כאן באה לכלל ביטוי האופטימיות ביחס לאדם...לא המדינה המושלמת וחוקתה המושלמת הן העיקר כאן, אלא האדם והמעשה אשר הוא עושה, האדם וכוחו ליצור את הטוב. האדם הוא הבונה מלכות שמיים עלי אדמות ומרחיב גבולה בכל מעשה טוב שהוא עושה. האלוהי בא לידי גילוי בחברה האנושית כל אימת שבני אדם מקיימים זה בזה מצוות אלוה. דבר המדינה המושלמת הוא כאן דבר הדרישה המכוונת לכל אדם ואדם – "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו). (פרק שני: אדם ואנושות ביהדות, ירושלים , תשכ"ח, עמ' 111).
כאשר אנו ממלאים את חבותנו זאת אנו לוקחים חלק, יחד עם כל אחינו ואחיותינו, בני כל המינים, הגזעים והאמונות, במלאכת תיקונו של העולם שטרם נגאל. מלכות שמיים עלי אדמות באה לידי ביטוי באנושות בוגרת, המנהיגה עצמה ביושר ובאחווה, במתינות ובחסד, לרווחתה וקידמתה של משפחת האדם, ולרפואת הארץ והחיים עליה.
אמן, כן יהי רצון.
|
